"שאלת היהודים"

94 משפט ההיסטוריה "עם נבער ופרא", כתב עליהם, "שחברו בו יחד מזה הרבה ימים קמצנות בזויה ואמונה-תפלה נתעבת ביותר ושנאה עזה לכל העמים שהיו סובלים אותו" . ואז הוסיף בנדיבות, "אף על פי כן אין להעלותו 1 לפעמים היה נדיב פחות . "אתם [ היהודים ] עליתם עלעל המוקד" . כל האומות ב בדותות מחוצפות, בהתנהגות גר ועה וב ברבריות . 2 * גם מפיו של דני דידרו,ראויים אתם לעונש, כי זה גורלכם" . מראשי האנציקלופדיסטים ואב-טיפוס ה"פילוסוף" הנאור, לא רוו היהודים נחת . הוא תיאר אותם כקנאים חשוכים המצייתים לסמכות בלי לחשוב — "הקצרה — כל החסרונות המציינים עם נבער ומחזיק באמונות הבל" ; וכמוהו הברון ד'הולבאך, שהביא את הרציונליזם שלו אל מיצויו המטריאליסטי והקדיש ספר שלם, רוח היהדות , למתקפה 3 על "העברים המטופשים" שהם מקור כל הקנאות והרדיפות . רוסו ומונטסקיה גילו יחס אוהד יותר כלפי היהדות והיהודים, אולי מפני שהיו מחויבים פחות לאידיאל התבונה ועוינים פחות כלפי הדת . רוסו צידד בדת אזרחית כחלק חיוני מהאמנה החברתית, ומונטסקיה העדיף כנסייה ממוסדת כמו באנגליה . רוסו התייחס ליהודים רק בדרך אגב . כך למשל, בספרו אמיל הוקיע את העובד...  To the book