קדמונים מול מודרניים: פילוסופיה מדינית ומדע המדינה

74 משפט ההיסטוריה המכנה המשותף בדמוקרטיה כזו הוא הרגלי החשיבה המדעית . הדעת, קיוו, תשתחרר מן היודע היחיד . במקום גחמות המחשבה שבני-עלייה מועטים מגששים בעזרתן אחר דרכים אינטואיטיביות אל האמת, תוצב לוגיקה מחקרית שכל האנשים הרציונליים והמצפוניים, במאמץ משותף, יגיעו בעזרתה לאמת הזאת . תפקודו של השכל נועד להיות פשוט, חד-משמעי ואנונימי כמו תפקודו של פתק הצבעה . מהפכה זו בתפיסת הידע הכשירה את הקרקע לשלב הבא, ובו אנשים נלהבים יותר ממיל טענו שהמדע החדש שלהם עולה על קודמו לא רק בכמות אלא גם באיכות . הנועז מאלה, אוגוסט קוֹנט, חילק את ההיסטוריה האנושית לשלושה שלבים, שהשניים הראשונים בהם, השלב התיאולוגי והשלב המטפיזי, היו שקועים במיתוס, באגדה ובאמונה התפלה, ורק השלישי, "העידן הפוזיטיבי", יכול לשאוף אל "ידע פוזיטיבי" . במשך כמאה שנה חיינו תחת הדגל החדש . אנשים רציניים הרעיפו עלינו גילויי דעת ותכניות מעשיות להפצת שיטות מדעיות, ועשרות חיבורים עמלו ליישם שיטות אלו לחקר האדם כחיה חברתית ומדינית . לשפע כזה של חשיבה לא ייחל אפילו מיל . אך יש אומרים שגם לאיכות הירודה שלהם לא פילל . העודף הכמותי והחסר האיכו...  To the book