ד. ז'אק לאקאן: הסובייקט בין הסמלי לממשי

שִׁירָה חַיֶּבֶת לַעֲמֹד עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן וּלְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם שֶׁל הָעוֹמְדִים עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן 75 החוויה שבו חותר הסובייקט לבטל את אחרותו של האחר על ידי הפיכתו לבן- דמותו ( בואי, 2005 / ,1991 עמ' 100 ) . הדמיוני יוצר גישור בין פעולות נפשיות המופנות פנימה ובין פעולות נפשיות המופנות אל החוץ ( שם, שם ) . בניגוד לדמות המראה האשלייתית הסטטית, הממשי הוא מפורק, פרגמנטרי ודינמי ( אפרתי וישראלי, ,2007 עמ' 100 ) . הממשות מצויה במקום שאינו ניתן לניסוח . שם שוכנות גם חוויות טראומטיות, חוויות המערערות את הווייתנו ואין לנו מילים לנסחן, עֵת ההגנות הסמליות והדמיוניות קורסות . הממשי נעדר מבנה ונעדר מערכת שפתית ; מדובר בחוויה ראשונית ואמורפית . התנועה במשלב זה יכולה להיות משולה לתנועת נוזל ( שם, עמ' 101 ) . הסמלי הוא למעשה מכלול המסמנים הקיימים בתרבות . מדובר במילים, בסמלים ובמוסכמות . בסמלי מצויה השפה, שיש בה תנועה . לעומת הדמיוני, שמרחיק מהממשי ובא להחליפו, הסמלי מאפשר גישה לממשי ( שם, שם ) . האנליזה למשל, וכן השירה, היא סולם סמלי שבאמצעותו מגיעים לסף הממשי ( שם, שם ) . המערך או הסדר הסמלי מ...  To the book