ב. ייחודיות שפת השירה בהיותה תכלית לעצמה

40 פרק ראשון בדרך כלל אנחנו מזהים אותו כהעברת מידע . אולם שיחות רבות שאנו מנהלים כוללות לא רק מידע, מה גם שהעברת מידע תמיד מושפעת גם מן הסובייקטיביות של האדם שמוסר את המידע . בשיח היומיומי שלנו כלולים גם "דחפים שיריים" — כלומר הדחף לתקשר רגשות, עמדות ופרשנויות — וגם מתודות שיריות, כגון אסוציאציות של מילים מסוימות, השוואות וכו' ( שם, עמ' 181 ) . לטענתם, ההשפעה הפואטית אינה תלויה במילים עצמן שבהן בוחרים להשתמש אלא בסוג השימוש שהמשורר עושה בהן ( שם, עמ' 187 ) . שירה, הם אומרים, איננה צירוף של חריזה, שפה פיגורטיבית, מקצב ורעיון, שלא כמו צירוף של לבנים כדי לבנות חומה, והשאלה איננה האם כל אחד מן האלמנטים המרכיבים שיר הוא "פואטי" אלא האם צירופם יחדיו יוצר שירה ( שם, עמ' 188 ) . השילוב בין האלמנטים אינו צריך להסתדר מן הבחינה הטכנית, אלא עליו ליצור בין האלמנטים המרכיבים את השיר צירוף אינטימי ואותנטי ( שם, שם ) . כלומר, צירוף המילים הייחודי והחד-פעמי בשיר יוצר "משהו של מֵּעֵבֶר" — מעורר תחושה שאולי אינה ניתנת לשיום אך ניתן לחוש בה ; תחושה שמתעוררת מעצם פעולתה של הלשון עצמה ומן האופן שבו המילים מ...  To the book