379 על השגות הראב"ד למשנה תורה ועולה אצל רוב הגאונים והפוסקים – כולל רש"י ורז"ה – שהסכימו עם פירוש הרי"ף להלכה אבל למעשה קבעו כי צריך לבער לפני השבת . אף הרמב"ם עצמו פסק בפירוש המשנה כר' אליעזר בר' צדוק לפי משמעות הסוגיות, אך ב"משנה תורה" קבע למעשה כי "משיירין מזון שתי סעודות" . הגאונים מנמקים את השינוי בהדיא : כדי למנוע חילול שבת . כך משמע גם מלשון הראב"ד "כבר הוקבעה הלכה" ; כלומר הקיום ההלכתי הוא כזה אף על פי שהפירוש הפשוט שונה הוא . 92 לעומת זאת, הרמב"ם מסכם את סוגיית הש"ס בעניין שבועה : "אין בין שבועת הסת לשבועת הדיינין אלא נקיטת חפץ, שאין הנשבע שבועת הסת אוחז ספר תורה אלא משביעין אותו בשם או בכינוי" . הראב"ד מוסיף בניחותא : "שמעתי שתקנו הגאונים שאין משביעין עכשו לא בשם ולא בכנוי" . זהו תיקון מעשי ; ב"תמים דעים" דבריו ממש כדברי הרמב"ם . 93 אפשר להאריך בדוגמאות מעניינות כהנה וכהנה אך דיינו לעת עתה להסיק כי ההשגות הן הגהות מגוונות ועתירות תוכן . אם הראב"ד נחשב ראש המשיגים בכל מקום, יש להחשיבו גם ראשון ללומדים את "משנה תורה" כולו בעיון ובכובד ראש . שהרי שתי תכונות או נטיות יש לספרות ה...
To the book