פרק שביעי: היבטים לא הלכתיים בספר "משנה תורה"

196 פר ק שביעי של הרמב"ם כפילוסוף דתי יוצר וכמפיץ נלהב של פילוסופיה, וכן הזדהותו עם שכלתנות נשגבה – כל אלה נפוצו הרבה לפני הפצתו של "מורה נבוכים" . כבר באיגרת הראשונה שכתב רבי יוסף בן יהודה אבן שמעון אל הרמב"ם, איגרת מליצית הבנויה לתלפיות, מועלה הרמב"ם על נס כמאיר את דרכו של הנבוך, כמטהר האמונה הדתית וכפדגוג- פילוסוף ממדרגה ראשונה . 2 פרופסור דוד צבי בנעט 3 העיר, אגב אורחא, כי נוכל להסיק מכאן שפרסומו של הרמב"ם כפילוסוף התבסס היטב בשלב מוקדם יחסית של פעילותו הציבורית . אני מציע כי פרסום זה יכול היה להתבסס לא רק על שמועות כי אם גם על קריאה מדוקדקת ב"חיבורינו התלמודיים", כפי שנהג לכנותם . תפיסה כזאת של "פירוש המשנה" ושל "משנה תורה" תחשוף מאפיינים, הצהרה על כוונות כלליות וכיווני מחשבה אלה . משמעותו של ההיגד המוקדם הבא, "חשוב אצלי להסביר יסוד מהיסודות יותר מכל דבר אחר שאני מלמד", 4 ברורה ביותר ומפיצה אור על כל מפעלו הספרותי של הרמב"ם . עתה נוכל לשלב את התייחסותו זו של ר' יוסף בן יהודה אבן שמעון עם דבריו המאלפים של איש אחר בן זמנו של הרמב"ם ( הקרוי אף הוא יוסף בן יהודה, והוא ר' יוסף אבן עקני...  To the book