״אבא, צייר לי ספינה״: על המטפלת בטיפול דיאדי

״אבא, צייר לי ספינה״ : על המטפלת בטיפול דיאדי | 237 מטופליו של פרויד שכבו על מיטה, ואילו הוא נהג לשבת מאחורי ראשם ( פרויד, 2002 / 1913 ) . המטרה הייתה שהמטופל לא יראה את המטפל ולא יהיה מושפע כלל מאישיותו ומהתנהגותו של המטפל . בחלק מהגישות הטיפוליות שהתפתחו מאז, כדוגמת התאוריה ההתפתחותית של מאהלר ( , . Mahler et al 1975 ) ותאוריית יחסי האובייקט של ויניקוט ( 1998 ) , ניתן משקל רב לקשר הבין - אישי בין המטפל והמטופל ולאיכות הברית הטיפולית ביניהם . התאוריות ההתייחסותיות בנות זמננו מעודדות דיון בחשיפה של המטפל במהלך הטיפול, חשיפה שמטרתה היא קידום המטופל ( מיטשל ובלאק, 2006 ) . כיום, למרות התפתחות מקצועות הטיפול קיימת עדיין בתוכניות ההכשרה למטפלים נטייה לעודד אפשרויות ביטוי מצומצמות של המטפל כלפי המטופל . במאמרה ״מציאת העצמי האמיתי של המטפל״ ( 2008 ) טוענת בר יוסף - דדון כי העילית האקדמית הטיפולית בארץ עדיין אוחזת בשיטת טיפול אחת המבוססת על הגישה הפסיכודינמית - פסיכואנליטית . לדעתה, מצב זה מגביל את המטפל המתלמד ואינו מאפשר לו להכיר היטב גישות טיפול שונות ומגוונות שיסייעו לו במתן לגיטימציה לאמ...  To the book