האובייקט נעדר בעת השינה

216 משה מנשהוף שלוהמרחקממדי אובייקט כלשהו ואתיכולת להעריךלישןלכן, אין אלא רק מה שאדם נזכר,קיים בשינהאינובעצם האובייקטשמכאן, . ממנו כלומר, בעת השינה האדם מצמיח בדידנזכר בו . הואצורה המיוחדת שבו ב בהקשר אסוציאטיבי לתכנים של בדידים תחושתיים ראשוניים, מתוך ידע יוצר בעת ההצמחה ( . כושר החשיבההעבר, ובלי אינהרנטים חשיבתיים ) ש האובייקט כשלעצמו נעדר במובן מסוים מההכרה של האדם בכלל גם ין לנו גישה לדבר כשלעצמו שבמציאות . אין זה אומרמפני שא,בערות ואיננו יכולים,אלא שאין לנו גישה אליו,הדבר כשלעצמו איננו קייםש זאת, בתפיסה שלנו את המציאות יש מעיןעםלהתייחס אליו בדיון שלנו . עוגן, שנוצר על פי עקרון התפקוד שכביכול מחבר את התפיסה שלנו עם האובייקט שבמציאות . במציאות נובע באופן כללי מכךשיםהאובייקטהתפיסה התחושתית של בושבין המצב ש, כמו ההבדלשיש הבדל בין האותות העצביים שנוצרים בו הוא רואה צבע אדום . הגירוי הואשהמצבובין,אדם רואה צבע כחול צבע הכחול הוא המאפשר לוהוהגירוי המסוים של גלי האור בראיית,שונה והוא"תביא את הקובייה הכחולה ולא את האדומה"פלונילהגיד ל . את הקובייה שביקששמאפשר לפלוני להבין ולהביא אצלכחולאורשל...  To the book