|
|
152 משה מנשהוף אשר משמשת להצמחת הבדיד היא נרכשת, וגם היא שייכת לידע העבר . למשל, אני יכול להגיד שאני משתמש בתבנית ראיית,בראיית השולחן , ובזה שבחוויהבכללהשולחן ובקישור לידע העבר שלי על אודות שולחן העבר . במובן זה, הזיכרון הוא חלק מהחוויה . זיכרון שהוא בעצם ידע – יש כשאנו מגדירים בדיד מסוים כבדיד של זיכרון, אנו מתכוונים שהמידע של אינהרנט ידע העבר הוא נקודת המיקוד של הבדיד . זהו מצב שבו לעומת זאת, נקודתהמשמעות על אודות המידע מהעבר קיימת בתודעה . יא האינהרנט התחושתי . בזיכרוןהמיקוד של בדיד של חוויה תחושתית ה כמו בחוויה, אינהרנט תחושתי יכול להיות בנקודת המיקוד ; למשל, בדיד ראיית השולחן וזיכרון ראיית שולחן . לכן קשה להגדיר את האינהרנט בדיד הזיכרון . וביןהתחושתי כמבחין בין בדיד החוויה דידיםיתר על כן, בעת החוויה אנו מצמיחים בדידים על בסיס ב הצמחת בדידיוביןאין הבדל בין הצמחה זולמעשהתחושתיים ראשוניים . זיכרון על בסיס בדידים שבהם מידע העבר . בשני המקרים, הן של חוויה, הן של זיכרון, נעשה שימוש במידע תחושתי שנמצא כבר בתודעה כבדיד ים . . גם כאן אפוא, קיים קושי בהבחנה בין שני סוגי הבדידאו כאינהרנט בתה...
To the book |
|
|