ד. בדיד הזיכרון, שחזור בהצמחה

122 משה מנשהוף במסגרת הדיון התיאורטי, ניתן לומר כי כנגזרת מעצם הטלת הספק מקוריותחוויותהיובקיום העבר, אפשר להניח שאין ביטחון כלל ש קורית כחוויהלזיכרונות שלנו . כלומר, מבחינה תיאורטית, עצם החוויה המ שלנוזיכרונותמשמע, המוטל בספק . שלנוןממשית המכוננת את הזיכרו . ושחווינו בעבריכולים שלא להתבסס על חוויות ממשיות שהתרחשו אפשר לומר שטענה זו תקפה כתוקף הטענה שלפיה אין לנו גישה לדבר ה,כשלעצמו במציאות . טענה זו, כקודמתה, היא תיאורטית, ועל אף תקפות אנו מתפקדים בחיי היומיום שלנו במציאות, ויודעים למדוד ולאפיין אותה בכלים מדעיים מדויקים . כלומר, אף שאין ) את ההכרה שלנו את המציאות ( לנו גישה לדבר כשלעצמו במציאות, אנו יכולים להצביע על השולחן הירוק שישמבין השולחנות האחרים, וכל אחד יבין את כוונתנו . מכאן יוצא, , אובייקטיביות ואוניברסליות שבהן מתנהלים חייממשותמידה של ישנה טענה שלפיה אין לאדם גישה,היומיום . במקביל, בנוגע לזיכרון לחוויה המקורית, ואפשר שלא הייתה קיימת כלל . טענה זו עומדת מול עדויות של אנשים ותצלומי האירועים שיש לנו מחוויות העבר, שגם את אמתותן של החוויות שאנו זוכרים . יכולים לאשש אתאנובאמצעותם...  To the book