מדוע איננו יודעים מהו אותו "משהו"?

52 משה מנשהוף - הבדיד התחושתיאף שהאדם אינו יכול לזכור את חווייתיחד עם זאת, ות להיותצריכ ) בדידים תחושתיים ראשוניים ( משמעויות אלו,ראשוני יכול להתייחסהואכךרקזאת, משום ש . חוויההבעת התרחשותבתודעתו האינהרנט התחושתי יכול להיותשבדידןעל בסיסלהצמיחו,הןאלי כך,לאדם לבחון את תפיסתו . תמאפשרהצמחה זובנקודת המיקוד שלו . בצבע של מההיהראה לפני רגעים ספוריםהואאם מה שהוא יבחיןלמשל, זיכרון של גון הצבע שראה לפני כמהלויש,רואה עכשיו . במצב זהואהש . רואה עכשיוהואעם גון הצבע שויכול להשוותהואוכך,רגעים אנוע של מה שבזהה לצקודםשהצבע של מה שראינולהיווכחכדי . בראשונהצבע שהיהלעלינו להיות מודעיםאו שונה ממנו,עכשיו,רואים ,חזותישל אינהרנטדנקודת מיקובעלצמיח בדידלהעלינוכלומר, מעלים מחדש את הבדידאיננובתודעה עכשיו . נוולהשוותו עם הבדיד שיש חזותיההאינהרנט התחושתיעל בסיסאלא,התחושתי הראשוני כפי שהיה להשוות . וכך יכולים,מצמיחים בדידאנו שהוא אמרשמעתי משהו שחבר אמר . אני חושבדוגמה נוספת : נניח ש משחזר בזיכרון שלי את מהאני . נכוןלאנשמע"הולכים לאכול", ומשהו זוכר אתבדוגמה זו, איני"הולכים על הכול" . אמרהואומבין ש,ששמעתי רוקימתוך פ,מ...  To the book