ו. פקיעת הברית

58 פרק רביעי איש ( = המלך ) החורי את עבָדַי אל השמש לא החזיר . את צבאו ( ו ) סוסיו שלח, ( ו ) את ארץ אִשֻׁוַה מאחורי ( גבו של ) השמש בזזו ; את השבויים, הבקר ( ו ) הצאן שתפסו אל ארץ החורי הכניסו . ( אני ) השמש ( באותה עת ) במקום אחר למלחמה באויב אחר שהיתי . החורי את השבועות הפר . . . . איש החורי כלפי ארץ חַתּי חטא, וכלפי ארץ כִּזֻוַתנַה חטא מאד . . . . עתה ארץ חַתּי וארץ כִּזֻוַתנַה משבועתן ( למלך החורי ) משוחררות . מן הראוי לשים לב שלא נאמר כאן שהשבועות עצמן מבוטלות ; כל שנאמר הוא 41 שהנפגעים זכאים לראות עצמם משוחררים משבועתם . ( 2 ) מות אחד הצדדים — בדרך כלל, אירוע כזה לא חייב היה להשפיע על תקפות הברית, וזאת מאחר שהיורש החוקי של הנפטר ירש את התחייבויותיו . אך עדיין צפוי היה שייערך חוזה המשך עם היורש החדש . רק במקרה שהחוזה היה חוזה אד-הוק, שנקשר אישית בין שני מלכים, ושהיה מכוון להשיג מטרה מסוימת ( כמו למשל ההסכם בין זִמרי-לִם וחַמֻרַבִּי [ מס' 12 ] ) , ושלא כלל ביטוי מפורש של הכוונה 42 — רק אז ניתן להניח שההסכםשימשיך להיות בתוקף גם בדור הבא של הצדדים פוקע כאשר אחד הצדדים נפטר . ( 3 ) ס...  To the book