|
|
112 מחקר מדיניות 142 | מרחבי עבודה משותפים היחסים גם מצטיירים כנקיים יחסית מפוליטיקה . המרואיינים הערבים — רופאים ואחיות — מתארים מערכת שבה כל אדם נבחן על פי כישרונו, אופיו ויכולותיו, ולא על בסיס מוצאו האתני . בשעה שסביבת העבודה מצטיירת ניטרלית או חיובית בכל הנוגע ליחסים בין חברי הצוות הרפואי, בכל הנוגע ליחסם של המרואיינים הערבים למבנה הארגוני, לנוהלי העבודה ולהזדמנויות הקידום — קיומו של השסע האתני- לאומי בישראל מורגש . מהראיונות עולה שאף שבית החולים נחשב דוגמה חיובית של שוויון יחסי והוגנות כלפי רופאים ואחיות ערבים, בעיני המרואיינים הערבים המבנה הארגוני, תהליכי הקידום ומדיניות ההכשרה המקצועית נתפסים לעיתים פוליטיים ומפלים . כשנשאלה בנוגע לסיכויי הקידום שלה בבית החולים השיבה אחות ערבייה ותיקה כך : מרואיינת : לא נותנים, אני למשל יש לי מחשבה תמיד שפחות נותנים לערביות . מראיינת : כן . מרואיינת : תפקידים גדולים אני מתכוונת . מראיינת : ניהול ? מרואיינת : בואי נעשה סקר . מי יש עוד ערבי ? הנה, כמעט ואין . סגנים [ סגני אחות ראשית ] , יש לך ערבייה . אבל אחות אחראית ? תעשי סבב במחלקות . . . [ אני...
To the book |
|
|