87׀להפוך לבולגרים הדנובה, בתקווה שהקונסולים הזרים בעיר יגנו עליהם . רבים מאנשי הקהילה עזבו את העיר לפני כניסת הרוסים . אחדים חצו את הדנובה צפונה, אך הרוב פנה דרומה לשומן . אחרים המשיכו לוורנה, והנותרים המשיכו עד אדירנה ואסתאנבול . יו"ר ועד קהילת רוסה, מנחם נבון, שלח מברק להנהלת כי"ח ובו הודיע : 'רוסה מופגזת . יותר ממאתיים משפחות נשארו ללא קורת גג . מצפים לעזרתכם המיידית' . כי"ח נענה ושלח נציגים כדי שיסייעו לנפגעים . לאחר 5 המלחמה חזרו המשפחות היהודיות לרוסה ושיקמו את קהילתם . קהילת וידין הייתה מרוחקת מציר ההתקדמות המרכזי של הצבא הרוסי, אולם סביב העיר ישבו באורח קבע כוחות רבים של הצבא העות'מאני . הרוסים והרומנים הפגיזו את העיר וניהלו קרבות קשים, אך לא הצליחו לכבוש אותה . העות'מאנים הזרימו אליה יחידות חצי סדירות, 'באשי בוזוק' ( Başı Bozuk , בתורכית : ראש פגוע, חסר מנהיגות ) , שהשוד והגזל אומנותן . לצידן פעלו חיילים צ'רקסים בעלי קוד מוסרי ירוד, שהניסו את עשירי הקהילה בעיקר לערים אוסטריות . בעיר נשארו רק עניי הקהילה . במהלך הקרבות חסרו מצרכים בסיסיים ומחירם האמיר מאוד . כאשר הצבא העות'מאני...
To the book