פרק ראשון: הלל צייטלין: חסיד ניטשיאני הולך לטרבלינקה

הלל צייטלין : חסיד ניטשיאני הולך לטרבלינקה [ 105 ] המשיך לטוות את קורי הכזב של הפילוסופיה והאתיקה מבית המדרש היווני . ניטשה מכריז כי חקירתו היא ״הודעת ביטול של האמון במוסר״, ומסיק כי 23 הוא מזהיר מפני המגמה שבחרתי ״בנו מתממש ביטולו העצמי של המוסר״ . לכנותה ״העל-היסטוריות של ההיסטוריה״, בהציבו ערכים מוסריים בהקשרם ההיסטורי . כך נחשף הסובייקט המודרני כתוצר של מסורת מושגית, צווים פדגוגיים, ערכים ״אוניברסליים״ ואינטרסים תועלתניים . ניטשה חושף את ערוותם של הערכים המוסריים החקוקים לכאורה בלוח אבן מקודש מקדמת דנא, אך לאמיתו של דבר הם לדעתו פרי מניפולציות, הפכפכנות ועורמת ההיסטוריה . מכאן שלמוסר אין יתרון על פני כל ערך כוחני אחר, אדרבא, הוא משמש אמצעי דקדנטי בידי הרצון לעוצמה של החלש ומתגלה ככלי נשקם של העבדים . הפרשנות המורליסטית להיסטוריה שפירשו החלשים כוננה את מה שניטשה קרא ״מוסריותיה של המסורת״ : לתהליך ההיסטורי העירום מטבעו מפרשנות מוסרית, נדבקו אט-אט ערכים, ציוויים ונורמות מוסריות עד 24 המושגים סבל, אכזריות, התחפשות שההיסטוריה והמוסר נעשו גוף אחד . ונקמה נתפסו כמידות טובות, ואילו חמלה וע...  To the book