הקדמה

זרתוסטרא בירושלים [ 12 ] המהפכה הניטשיאנית ששטפה את חייה האינטלקטואליים, התרבותיים והפוליטיים של אירופה החלה בשנה בה נפטר מחוללה, אותה שנה שבה נולדה המאה העשרים . מאה זו היתה במובנים רבים הד חוזר לכמה ממושגיו הפילוסופיים של פרידריך ניטשה שהועצמו, הופנמו, סולפו והתגלגלו באלף פנים וצורה ; סדן בו התחשלו רעיונותיו ואומצו בידי תאולוגיות פוליטיות, 2 ומעבדה שבה מיתולוגיות לאומיות ואידאולוגיות מהפכניות ושמרניות ; הובנה אדם חדש שעשה ניסוי כלים בשינוי ערך בערכים הבורגניים, הנוצריים והרציונליסטיים . הדהודי פטישו הפילוסופי של ניטשה לא פסחו על תרבות התחייה העברית ועל ההגות היהודית החדשה . אפשר לבחון את יחסי הגומלין המרתקים והסבוכים שבין ניטשה למודרניות היהודית בשלושה ממדים : יחסו של הפילוסוף הגרמני ליהדות ההיסטורית כדת וכתופעה תרבותית ובחינת מקומה במכלול הגותו במסגרת הגנאלוגיה שעשה לתרבות המערב ; זיקתם של הוגים ומבקרי-תרבות יהודים אל הפילוסוף, בחייו ולאחר מותו, מגיאורג בראנדס ועד ואלטר קאופמן, שגילוהו, תרגמו את כתביו והפיצו את שמו 3 כאחד מהוגי הדעות של המודרניות ובה בעת כמבקר חריף של מגמותיה ; יחסה...  To the book