עין ומהות

האבן והמילה | 188 | 182 Es findet das Aug’ oft im Leben Wesen הָעַיִן מוֹצֵאת תְּכוּפוֹת מַהוּת בַּחַיִּים מה שהעין מוצאת ( רואה ומדברת ) בשירת הלדרלין הוא מהות ( Wesen ) . העין היא אופן הפתיחה של מהות והוויה בלשון . כך אומרות השורות הבאות ב"בתכלת חמודות" : פֶּלֶג מַיִם קָטָן אַתָּה נִרְאֶה כֹּה עָנֹג כְּשֶׁאַתָּה מִתְגַּלְגֵּל כֹּה צָלוּל, כְּעַיִן שֶׁל אֱלֹהוּת דֶרֶךְ שְׁבִיל הֶחָלָב . אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ הֵיטֵב, אַך דְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת מִן הָעַיִן . Du schönes Bächlein, du scheinest rührend, in dem du rollest so klar wie das Auge der Gottheit . Ich kenne dich wohl, aber Tränen quillen aus dem Auge . 183 המתווה השירי המסתמן בשורות אלו של הלדרלין, האופן שבו מהות ההוויה נפקחת ומדוברת, עשוי בצורתה של העין : זו העין שהיא מעיין, והיא עין האדם והיא שבה ומשתקפת בצורה הקוסמית, בשביל החלב . עין זו אוצרת בשירתו של הלדרלין את חומרי היסוד של הבריאה וצורותיה . זו העין ששפיעתה צלולה ( אך גם עכורה ) . 184 בשיריו של הלדרלין הראייה היא מסמן של צלילות ופיכחון של מחשבה ותודעה . זו כזכור ראיית העולם ה...  To the book