השיר והנהר

| 177 | העין, המילה : בעקבות הלדרלין גאוות יתר, שפע והתנשאות ( היבריס ) , כלומר שאיפה מופרזת, עזות פנים ונתיב הרסני . זהו המתווה השירי של הנהר, ובדרך זו נעשה שירו של הלדרלין גם מתווה לשאלת ההוויה, שאלת המגורים על הארץ . 173 שפיעת הנהר היא שפיעתו של הטבע, זרימתו נחשבת כאמור "אלוהית", כי ניכר בנהר תוואי ראשוני של חיי הטבע, תוכנית מקורית ומפעל הבריאה . אך בה בעת עומד הנהר בזיקה עמוקה למפעלי האדם . הנהר הוא "החוק" : זרימתו מגלמת את עקרון ההתהוות, היצירה, ההגירה והמגורים הטבועים במפעל האדם על הארץ . והרי על גדות הנהר האדם מקים יישוב, ונוטל ממנו מים ויורד בו במעבורות . ואולי גם זה פשרה של ההקדשה לסינקלר, הידיד, המהפכן, "הספן", "יורד הים" ? כי הנהר הוא גם מתווה של יצירה ותמורה מהפכנית מעשה ידי אדם . הנהר מסמן יסוד ותוכנית למפעלי האדם ומעניק להם מידה ושיעור היסטוריים . כמו נהר מפלס האדם את דרכו בעולם . אך מה שמהווה הנהר בתחומו של העולם נעשה גם מנת חלקו של המשורר . השיר, כנהר, הוא מתווה למחזורי החיים, ללידה ונביעה, זרימה ונדודים, הגירה, התאספות ומושב חדש על הארץ . ולכן בראשיתו של השיר ( במקורות...  To the book