המ(י)לה, פצע

| 87 | פצע פה בָּרְאִי יוֹם רִאשׁוֹן, בַּחֲלוֹם יְשֵׁנִים, הַפֶּה דוֹבֵר אֱמֶת . עֵינִי רְכוּנָה אֶל עֶרְוַת אֲהוּבָתִי . אֲנַחְנוּ מִסְתַּכְּלִים זֶה בָּזֶה, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה דְבָרִים אֲפֵלִים, אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה כְּפָרָג וְזִכָּרוֹן, אֲנַחְנוּ יְשֵׁנִים כְּמוֹ יַיִן בְּצֶדֶף, כְּמוֹ הַיָּם בְּקֶרֶן - דָּם שֶׁל הַסַּהַר . אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים חֲבוּקִים בְּחַלּוֹן, מִן הַרְחוֹב מִסְתַּכְּלִים בָּנוּ : הִגִּיעָה עֵת שֶׁיֵּדְעוּ ! הִגִּיעָה עֵת שֶׁהָאֶבֶן תּוֹאִיל לִפְרֹחַ, שֶׁאִי - הַמְּנוּחָה תַּפְעִים אֶת הַלֵּב . הִגִּיעָה עֵת שֶׁתַּגִּיעַ עֵת . הִגִּיעָה עֵת . . Aus der Hand frißt der Herbst mir sein Blatt : wir sind Freunde Wir schälen die Zeit aus den Nüssen und lehren sie gehn : die Zeit kehrt zurück in die Schale . Im Spiegel ist Sonntag, im Traum wird geschlafen, der Mund redet wahr . Mein Aug steigt hinab zum Geschlecht der Geliebten : wir sehen uns an, wir sagen uns Dunkels, wir lieben einander wie Mohn und Gedächtnis, wir schlafen wie Wein in den Mus...  To the book