האף העקום

האבן והמילה | 46 | בלבד, אלא מעיד, ואינו רק מייצג, אלא מסתמן בעכבות ובמחסור . ניסיון זה מדובר גם בשירו של צלאן "זמר של נוכלים וגנבים" ( Eine Gauner – und Ganovenweise ) , 43 הכלול באסופה "שושנת שום איש" ( Niemandrose ) . המדובר בשיר זה מדובר ב"לשון הגנבים" ( Ganoven ) , מדובר בגרמנית המוסבת כלשון היהודים ( יידיש ) . אך השיר, נאמר עוד בכותרתו, "מושר בפריז שליד פּוֹנטוּאָז מפי פאול צלאן איש צ'רנוביץ שליד סדיגורא" . מה פשרם של שמות אלה ומהם המקומות המדוברים בהם ? פונטואז ( Pontoise ) הוא שמו של רובע, פרוור צפונית לפריז, פרוור הנעשה כאן לטבורו של עולם, טבורו של השיר בוודאי . אך צריך לשער כי המדובר בכותרת זו מקורו בשיר של פְרַנסוּאָה וִיוֹן ( François Villon ) , משורר, "נוכל, גנב" ( ורוצח ) צרפתי בן המאה החמש - עשרה, מיושבי רובע פונטואז, שחייו עמדו תמיד בצילו של עץ התלייה . עץ זה נטוע בתחילת שירו של צלאן : אָז, כְּשֶׁהָיוּ עוֹד עֲצֵי - תְּלִיָּה, הָיָה גַּם מִלְמַעְלָה . המשורר משוטט כעת בשיר בדרכים עקובות, עקומות : "עָקֹב הָיָה הַדֶּרֶךְ בּוֹ הָלַכְתִּי" ( Krumm war der Weg, den ich ging )...  To the book