|
|
446׀האוה ב ו השו נא ת : אלא סבארא הוא שונא טעמא מאי דלא כיון דמרחקא דעתיה לא חאזו ליה זכותא ה : אלא סברא הוא שונא טעמא מאי דלא כיון דמקרבא דעתיה לא חאזי ליה זכותא ק : אלא סברא הוא שונא מאי טעמ' דמרחקא דעתיה ( שו' ) פ : אלא סברא הוא שונא מאי טעמ' דמרחקא דעתיה מ : אל' סבר' הו' שונ' מאי טע' דמרחק' דעתי' ד : אלא סברא הוא אויב מאי טע' משום דמרחקא דעתיה כ 5 : אלא סברא הוא שונא מאי טעמא משום דקא מרחקא דעתיה ת : אוהב טעמא נמי כיון דמקרבא דעתיה לא חאזו ליה חובתא ורבנן האי ? י ? והוא לא ה : אוהב טעמא מאי כיון דמקרבא דעתיה לא חאזי ליה חובתא ורבנן האיי והוא לא ק : אוהב נמי מיקרבא דעתיה ורבנן האי לא פ : אוהב נמי דמקרבא דעתיה ורבנן האי לא מ : אוה' נמי מקרב' דעתי' ורבנן האי לא ד : אוהב נמי מקרבא דעתיה ורבנ' האי לא כ 5 : אוהב נמי משום דמקרבא דעתיה ורבנן ת : אויב לו מאי דרשי ביה מיבעי ליה חדא לדיין ה : אויב לו מאי דרשי ביה מיבעי ליה חדא לדיין דלא לידון למאן דסאני ק : אויב לו ולא מבקש רעתו מאי דרשי ביה חד לדיין פ : אויב לו ולא מבקש רעתו מאי דרשי ביה חד לדיין מ : אויב לו ולא מבק' רע' מאי דרשי ביה חד לדיי...
To the book |
|
|