ו

דן מירון | 56 | הדרמה השירית ( שלתוכה נוצקה הטרגדיה בעידניה הקודמים ) איבדה את מרכזיותה למשך זמן רב . כאן נעשו ניסיונות נועזים, ולעתים קרובות גם מוצלחים, להבליע את ה'עיקרון' הטרגי ברצפים של ז'נרים מימטיים אחרים — בעיקר בצורות השונות של הבדיון בפרוזה : הרומן, הנובלה ולעתים גם הסיפור הקצר . כמה מן הרומנים הבולטים ביותר שנכתבו במאות התשע עשרה והעשרים קשורים בז'נר של הטרגדיה לא פחות אם לא יותר משהם קשורים באפוס ( וראה בעניין זה טענותיו של לידל 1947 : 16 – 20 ) . אבל גם באותן תרבויות ספרותיות ( כגון הגרמנית ) שבהן שמרה הדרמה השירית על מרכזיותה וחיותה, והטרגדיה המשיכה להיכתב בעיקר במסגרתה ( אם כי לא רק בה ) , חייבו התמורות ההיסטוריות-התרבותיות שינויים מפליגים בהרכב הז'נרי שלה . אמנם ההתמודדויות עם הטרגדיה נערכו עתה לא בספרות בלבד, אלא בכלל המרחב התרבותי והאמנותי בן הזמנים החדשים . הפילוסופיה המודרנית ( מקאנט, לכל המאוחר ) ניסתה להגדיר מחדש את הטרגדיה במונחים ובמסגרת של סולם ערכים בני הזמן החדש ; הפואטיקה וביקורת הספרות ניסו שוב ושוב להגדירה ולפרשה ; הפילולוגיה וההיסטוריה הספרותית-התרבותית ני...  To the book