הקשרים תיאורטיים ושאלות המחקר

מוחים ומצביעים : ביטויי מחאה מגדרית ודורית בבחירות 2013 175 שחלו בשיח התיאורטי והמחקרי על מגדר . הדיכוטומיה גברים – נשים כקטגוריות מיון נתונות שלטה בשיח האקדמי והציבורי ובמידה רבה מלווה אותנו עד היום, גם לאחר שהמונח מין הוחלף במונח מגדר . אלא שהמונח מגדר ביקש מראשיתו להתנער מחלוקה לפי הבדלים ביולוגיים ולהציע תפיסה שלפיה לא המין הביולוגי הוא הקובע אלא ההסדרים החברתיים המובנים סביב דיכוטומיה זו ( סקוט וולך 2006 [ 1989 ] ) . עם השנים התרחבו והתגוונו המשמעויות התיאורטיות של המונח מגדר ( הרצוג 9002ב ; 1990 Butler ) , אולם בקרב מרבית הגישות הפמיניסטיות מקובלת היום התפיסה שמגדר הוא הבניה חברתית המכוננת הבדלים והיררכיות בין גברים לנשים . מבנה היררכי זה מעוגן בעידן המודרני בהבחנה בין הפרטי-ביתי לציבורי ובהיררכיה בין שתי הספרות האלה ( הרצוג 9002ב ) . עם זאת ראוי לשוב ולהדגיש שהמונח מגדר אינו מילה נרדפת לנשים אלא היא תיאוריה של חברה על 2 עמדה תיאורטית זו מאתגרת את התפיסה המהותנית של ההבחנה אודות חברה . בין גברים לנשים על בסיס מין ומדגישה את ההבנייה החברתית של קטגוריות אלו . מעמדה תיאורטית זו אנו ...  To the book