רשמים מן השנה הרביעית

114 | שמונה שנים שלטנו נעים יותר לעליונות לבנה, שהיא הריבית על השעבוד, הריבית על חוקי 1 ריבית שהצטברה לאורך השנים, ג'ים קרואו, הריבית על רד-ליינינג, ושהעירונים החדשים האלה שחיים מהריבית הזאת, כולם עד אחד, מפיקים עונג מדבר פשע . לומר את המילה "ג'נטריפיקציה" משמעו, חד וחלק, לשקר . ואני יודע, אפילו בשעת כעס, אפילו כשאני כותב את המילים האלה, שאני לא טוב מהם . אנשים לבנים, באיזשהו מובן עמוק, לכודים בלובנם ; נדרשו דורות רבים כדי להפוך אותם ללבנים, ויידרשו דורות רבים אף יותר כדי לבטל זאת . ועמוק בלבי, בחלק האנושי שבי, אני מרגיש עד כמה זה בוודאי קשה באמת ובתמים . איזה עם עלי אדמות ויתר אי פעם, מתוך רגש מוסרי חזק, על כוח ? האם אני יכול לומר שאני - אנחנו - היינו נוהגים אחרת ? הבנתי את הרצון העז להימנע מהתמודדות עם כל זה . חלק כלשהו בתוכי, שאין להמעיט בחשיבותו, העדיף לא לדעת את מחיר העבר, את מלוא עלותו של הפשע האדיר הזה . אלא שאני הוכשרתי לדעת, בדיוק כשם שהם הוכשרו לא לדעת . הכשירו אותי הנסיבות, הכשירו אותי בולטימור, פארק הייטס, שדרות וודברוק, רחוב טיוגה, שנת 1986 בערך, פינה של זמן-מרחב שבה חוקי ...  To the book