"ככה הפסדנו לאדם הלבן"

32 | שמונה שנים שלטנו לו' . היא לא אמרה אף מילה על מה שעזר לה לשנות את גורלה . היא לא הזכירה אפילו פעם אחת את אמא שלה, את סבתא שלה או את אמא של סבתא שלה" . "מבינים אותי ? " הוא אמר, ופניו התעוותו והתכווצו כמו אגרוף . "איפה הגברים פה ? איפה ? איפה אתם, גברים ? " והקהל ענה : "כאן ! " קוסבי בא לדטרויט במטרה לתפוס את הגברים השחורים של העיר ולנער אותם מהתרדמת שבגללה כה רבים מהם - ורבים אחרים כמותם ברחבי ארה"ב - נמצאים במצב של תת-השכלה, כליאת-יתר ותת- ייצוג בקבוצת האבות הפעילים . לא היו נשים בקהל . לתקשורת לא נתנו להיכנס, מחשש שנוכחותה תבריח אבות המאחרים בתשלום מזונות . אבל אני הייתי שם, בזכות הגזע, המגדר וההבטחה שלי לא לראיין אף אחד מהמשתתפים החשדנים כביכול . "גברים, אם תרצו לנצח, אנחנו יכולים לנצח", אמר קוסבי . "אנחנו לא גזע עלוב . אנחנו גזע מבריק, שיכול להתקדם בשורה אחת עם הטובים ביותר . אבל המציאות השתנתה, והיום התנהגויות לא נורמליות נחשבות נורמליות . . . אז, כשהם באו אלינו לשכונות, הכנסנו את הילדים למרתף, לקחנו רובה ליד ואמרנו 'נעשה כל מה שצריך'" . "אני לא רוצה לדבר על שנאה לאנשים האלה"...  To the book