הערבית במדינה החדשה

61 פרק שני : הערבית בבתי הספר היהודיים בישראל, 1948 – 1967 סולידריות כלל חברתית, תוך הבניה והמחשה של היות ישראל חברה במצור ( קימרלינג ,2004 141 ) . תודעת המצור הייתה כרוכה בקידומם ובקידושם של ערכים מיליטריסטיים, ושילוב זה השפיע לא רק על היבטים טריטוריאליים, דמוגרפיים וצבאיים בחיי המדינה החדשה, כי אם גם על היחס לשפה הערבית והוראתה . כפי שנראה, לאחר המלחמה נוצרו רשתות חדשות והופיעו שחקנים חדשים בשדה לימודי השפה הערבית . אמנם התפתחויות אלו נבדלו מהתהליכים שהחלו עוד טרם הקמת המדינה, אך במידה רבה הן המשיכו והבליטו אותם . אך כדי להבין לאשורו את שדה לימודי השפה הערבית בשני העשורים הראשונים לקיומה של המדינה יש לסקור בקצרה את מעמדה המשפטי של הערבית בישראל, על המשמעויות הפוליטיות והחברתיות שלו . הערבית הייתה לשפה רשמית בישראל לא מתוקף קבלת החלטות אקטיבית אלא מתוך הכרה פסיבית בסטטוס קוו . בתקופת המנדט הבריטי, על פי "סימן 82 לדבר המלך במועצתו" ( 1922 ) , הוכרו שלוש שפות רשמיות : אנגלית, ערבית ועברית . נקבע כי "כל הפקודות, המודעות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של הרשויות המקומיות וה...  To the book