ז. שי

88 מוטי זעירא טיפול בתינוקות ) וכעבור שנים סיפרה לבתה עד כמה דלפונים היו , שלא היו בידיה בגדים מתאימים לקור הירושלמי , ו " שמריה נתן לה את המעיל 228 משחזרה מהלימודים החלה לעבוד בבית התינוקות , התמידה בכךשלו " ( . 229 יחדבמשך רוב שנותיה בקיבוץ , ואף היתה חברה ב ' מועצת החינוך ' . עם זאת , העבודה הקשה עם ילדים שחקה אותה , ובסוף שנת 1938 נמסר ב ' לחברים ' כי " זה מכבר תובעת יהודית אברמסון את יציאתה לזמן מה מעבודה בבית הילדים , לאחר עייפות רבה , במשך כמה שנות עבודה בבית 230 מזכירות הקיבוץ , אגב , דנה בנושא , קיבלה את עמדתה - התינוקות " . ושחררה אותה זמנית מהמשך העבודה בחינוך . היחסים בין בני הזוג הצעירים לא התנהלו על מי-מנוחות . דוד , בחלילו ובחִנו , משך את לב הבחורות , ובאחד הימים חזרה יהודית במפתיע מעבודתה בבית התינוקות , אחרי שחשה ברע , ומרחוק שמעה קול נגינה מחדרם . כשהתקרבה , ראתה את דוד מנגן על הפסנתר שקיבל מאחותו , ולצדו אחת מחברות הקיבוץ המצודדות . המהומה היתה רבה , ודוד נזרק אחר כבוד מחדרם . כשסיפרה על כך לנכדתה הוסיפה יהודית כי דוד איים 231 עדשיאבד עצמו לדעת אם ייפרדו . " מה יכולת...  To the book