|
|
48 שער שני בברכות השחר בתפילת שחרית, היהודי המאמין מתפלל יום-יום תפילה המצטטת משנה : אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר : הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרְאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה . אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא : כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ ; וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם . ( משנה, פאה א, א ) בשימוש במילה הטעונה כְּנֶגֶד, המשנה מציינת את היחס המיוחד של התרבות היהודית אל הטקסט הדתי . משנה זו, המדגישה את עדיפות לימוד התורה, צורפה אל חלקה הראשון של תפילת שחרית ונעשתה ל"טקסט שהתקבל" ( received text ) , טקסט מוכר הנמצא בשימוש תכוף אצל בני התרבות ( 1989 Boyarin, ) . 2 תפיסה מעניינת נמצא בבראשית רבה, ויש בה הד לגישת האידיאות האפלטוניות . המדרש רואה בתורה מכלול האידיאות : היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה ובורא את העולם והתורה אמרה : "בראשית ברא אלהים" ואין ראשית אלא תורה . ( בראשית רבה, א, א ) הזוהר מאמץ את המינוח : קודש בריך הוא אסתכל בה ...
To the book |
|
|