נול האבנים של החולה

270 ממנה שתלמד אותי . כששמעה את בקשתי, אמרה : "איך אלמד אותך להכין מחצלת ואת באה בידיים ריקות ? " היא אמרה שעלי לקצור ולייבש סוף, והסבירה לי כיצד לעשות זאת . כשיהיה בידי חומר מוכן, אמרה, אוכל לשוב אליה . כך עשיתי . לימוד אריגתה של מחצלת כזו לא אורך זמן רב, ואֻם נור הדגימה לי את האריגה על הגדר בחצר ביתה . שיטת העבודה איננה בדיוק קליעה או אריגה כפי שהן מוכרות לנו בדרך כלל . לשם הנוחות אכנה אותה אריגה, ואשתמש במונחים שתי וערב . עבור השתי 9 ( בערבית ליף ) , שהבאתי איתי לפי הנחייתה . בחולה, השתמשנו בחוטי סיזל כאמור, השתמשו בחבלים שהנשים שזרו מסִעֵד, אבל לאחר שעברו לוואדי חמאם, מי שארגה מחצלות השתמשה בחוטים קנויים מהשוק בטבריה . אֻם נור סיפרה לנו שגדלה בשכונת אֵל בַּלַאוְּנֶה בכפר סַ'אלְחִיֶה בצפון עמק החולה, בבית שהיה בנוי כולו ממחצלות . את אופן בניית הבית היא לא תיארה לנו, אבל ציינה בהדגשה יתרה שהיו אלה בתים נעימים למגורים . בחורף היה בהם חמים ובקיץ קריר, ואילו עכשיו, בתוך בתי הבטון אליהם אולצו לעבור, "הלכה הטובה והלכה הברכה" . אום נור מחזיקה את המחצלת שלימדה אותי לארוג, ונתתי לה במתנה לאח...  To the book