מעלת חברינו ולא חסרונם

152 פרק רביעי גיבוש התלמידים לקבוצה חברתית היה אחת המטרות הראשונות שעמדו לפניי עם כניסתי לכיתה . קשה היה לכנסם לכיתה בלי שיציקו זה לזה, ולגרום להם לשבת בנחת על כיסאותיהם ולהאזין לדברי חבריהם . ההמולה הייתה רבה, והאווירה הייתה גועשת וסוערת . טקסי יום ההולדת זימנו דרך משמעותית ביותר ליצירת אווירה חברתית נעימה ונותנת . העובדה שהטקס היה מובנה, מוגבל בזמן, שכל תלמיד היה שותף לברכות בהתאם לרצונו ושכל אחד ידע שבהגיע העת יחגגו את יום הולדתו, סייעה לנו לקיים טקס חגיגי שהיה יקר ללבבות . מאז החלנו במסורת הקפדנו לחגוג לכל אחד את יום הולדתו . בתחילה הברכות היו קצרות ומאולצות משהו, אך תמיד נאמרו בנועם והיטיבו עם החוגגים . במרוצת הזמן, לאחר שהטקס הוטמע, הברכות הפכו להיות אישיות, עשירות ומשמעותיות יותר, והתייחסו למעלותיהם ולייחודם של החוגגים . נראה כי ההאזנה לברכות המגוונות שבירכו כולם העמיקה את הבנת מהות הברכות והעשירה את ההבעה . יסמין אף נהגה לכתוב ברכה ארוכה ולעטרה, ולאחר קריאתה בקול מסרה אותה לחוגג . ניכר היה כי התלמידים למדו לברך . ג'נט, שקראה פרק זה, העירה : "יהודה אמר לי : 'יש לך כוחות ואת צריכ...  To the book