100 פרק שלישי שחר תיאר את עולמו החברתי בחטיבת הביניים : הייתי ילד סגור, לא דיברתי כמעט עם אף אחד . בהפסקות הייתי יושב לבד . אחר הצהריים לא תקשרתי עם אף אחד, הייתי נשאר בבית עם המשפחה . לא רציתי ללכת לחלק מהטיולים השנתיים . פחות יכולתי לפתח שיחה עם חברים, ובסך הכול החיים היו משעממים . הרגשתי מבודד, חשבתי שאולי אני שונה מאחרים ולכן אני לא מצליח לתקשר אִתם . התחושות היו קשות, כואבות ורוב הזמן הייתי עצוב . הבנתי כי עליי לפעול בדרכים שונות ויצירתיות במטרה ליצור בכיתה קבוצה חברתית . האמנתי כי בכוחם של תלמידיי ללמוד, כל אחד בדרכו, כיצד עליו להתנהג בחברה, כיצד ליהנות מקשרים חברתיים ולחוש רצוי ומקובל, חלק מהחברה . העבודה עם התלמידים על פיתוח יכולותיהם החברתיות-תקשורתיות הייתה ארוכה ומתמשכת . הלכנו בדרך רבת מהמורות, רצופה עליות ונפילות, תקוות ואכזבות . כיתת התקשורת היוותה מרחב בטוח שאִפשר למידה חברתית בתנאים מיטיבים . הקבוצה אפשרה להרחיב את רפרטואר ההתנהגויות ובנתה חוויות של חברוּת ושייכות . קיוויתי כי ההתנסויות השונות יאפשרו לתלמידים לחיות חיים חברתיים עשירים וממלאים בהתאם לצרכיהם . פעלנו גם במ...
To the book