68 פרק שני לכן הוא מגיב בדחייה . אמת הבניין שבידו מסמלת את הצורך ביציבותו של הבניין, של המבנה החברתי . אין בחברתו מקום לחריגים, והוא דוחף את הנוכרי החוצה . הלל, לעומתו, שומע את דברי הנוכרי באופן אחר, חומל . הוא שומע שתי בקשות נפרדות . הראשונה נאמרת בפשטות : גיירני, ואליה מצטרפת בקשה תמוהה : ללמוד את כל התורה על רגל אחת . הלל מבין כי לפניו עומד אדם חרד המבקש להשתלב בחברה . הנוכרי חרד הואיל והוא חש זרות, הוא אינו מכיר את השפה, את כללי החברה . לפיכך, תגובתו של הלל היא מיידית . הוא מגייר את הנוכרי, מקבל אותו ומאפשר לו להיות שייך לחברה . הבקשה השנייה, ללמוד על רגל אחת, היא מוזרה, אך הלל אינו נבהל ממנה . הוא אינו רואה בה התרסה או ביזוי, ומבין אותה כבקשה של אדם המוצף בחרדות . ייתכן כי הבקשה אומרת : "אני חרד משינויים, לכן אני רוצה ללמוד מהר", או "למדני צעד צעד, לא הכול ביחד" . לפיכך מיד לאחר קבלת הנוכרי וגיורו, הלל מלמדו כלל ראשון בהלכות חברה : "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך", שכן כללים ברורים מסייעים מאוד במצבי חרדה . הלל מאמין כי בעקבות הגיור יחוש הנוכרי ביטחון ושייכות, ולפיכך ממשיך ומציע "צא ...
To the book