433ּפָ"רשודדֻ מהלך הגאולה . השירים שבאים בעקבות המוטו אכן ממחישים את נכונות המשורר לעמוד בכל קשיי השעה למען השגתה של גאולת העיר . לאחר הצגת הדברים במעין מעמד מיתי לאומי חדש, משרטט אצ"ג את תהליך השיבה אל העיר ואת העלייה לירושלים כמתוך ציווי פנימי : "מֵאָחוֹר : שְׁלָגִים, קְבָרִים-בַּשֶּׁלֶג, חֲשֵׁכוֹת . . / כָּל הַשְּׁלַבִּים מוֹלִיכִין הַמַּיְמָה . . / אֵין דֶּרֶךְאַחֶרֶת לֵלֵךְ- עוֹד — / זוּלַת יְרוּשָׁלַיְמָה" ( "שיר בדרך ירושלימה", ז : 12 ) . כמו אברהם המקראי נוטש המשורר את מרחבי העבר בנכר, המתוארים כאן בצבעים אפלים, ונמשך בשלבים מעלה אל ירושלים . בהמשך מתגלגלת דמותו של אברהם באופן ממשי אל דמותו של הדובר, הנמצא שוב בסיטואציה תנ"כית : "זֶה הָיָה בְּשַׁחֲרִית שֶׁל יוֹמְיוֹם בְּיוֹם חֹל בְּעִיר קֹדֶשׁ / וְשָׁמַעְתִּי נְעִירַת חֲמוֹר-אַבְרָהָם מִמִּדְרוֹן / [ . . . ] וַאֲנִי זֶה הָאִישׁ . וְשֶׁלִּי זוֹ הָעִיר בֶּהָרִים" ( "שיר ברית אברהם", ז : 15 ) . המסע החדש-ישן הזה לירושלים תואם לכאורה את הלך הרוח של הציונים שביקשו לנתק עצמו מכבלי הגולה, להתנער ממטען ההיסטוריה הגלותית ולחדש ימינו כקד...
To the book