|
|
ֶ דּלְ הל נעֵכ י יֵעֵלְב ימעִהעִכ ה יְּע . ּי הכְׂכְׂש ייִּכ " . ד 307 וְחֻמַּת יְרוּשָׁלַיִם . . שִׁמְעוּ נָא הֵיטֵב : יְרוּשָׁלַיִם הַצְּלִילִית ! / וְטַעַם כְּיֵין הָרֶקַחֵ לְקִדּוּשׁ מְמֻזָּג דִּמְדּוּמִים מֹר עֵנָב וּדְבָשׁ . . / אֵיזוֹ בַּבִּירוֹת יָפָה כִּירוּשָׁלַיִם וּבֵית מִקְדָּשׁ ? / שִׁמְעוּ נָא הֵיטֵב לַנִּגּוּנִית : יְרוּשָׁלַיִם . . שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי ! / וְאַף כִּי נַעַר אֲנִי בְּתוֹךְגּוֹלַת יְהוּדָה הַמְּרוּדָה / גָּדֵל יְרוּשָׁלְמִי-מְאֹד לְתוֹרָה וּלְמַסָּה וְלִתְעוּדָה" ( "שיר טעם ירושלים", ז : 96 ) . תחושת ההחמצה וחוויית האכזבה מן הכישלון לממש חיי מלכות וריבונות מלאים מביאות את אצ"ג להרחיב את גבולותיה של התודעה הגלותית, ועתה הולכת תודעה זו ומחילה עצמה על המרחב הטריטוריאלי הארץ- ישראלי, שם היא מוצאת לה משכן, וזאת בשל כישלון ההנהגה להחיל ריבונות מלאה בכל חלקי הארץ : "בְּהַחְשִׁיךְהַתְּבוּנוֹת בְּאַרְצִי וּבְעַמִּי / הַשִּׁיר אָז מֵאִיר בְּזֶה יַעַר אָפֵל . / [ . . . ] וְלָכֵן אֵין נוֹפֵל זֶה הַגּוּף עַל אַפָּיו / וּמַצְמִיד אֶל עֲפַר אַדְמָתוֹ אֶת כַּפָּיו / [ . . ....
To the book |
עמותת הילל בן חיים
|
|