ֶ דּלְ הל נעֵכ י יֵעֵלְב ימעִהעִכ ה יְּע . ּי הכְׂכְׂש ייִּכ " . ד 305 המראות, הנופים והזיכרונות המעצבים את דמותו של אדם מילדותו, ֵ ממשיכים ופועלים את פעולתם גם בבגרותו, ועל כן דרושה התערבות חיצונית, אלוהית, שתאפשר את ההיפרדות הזו . אצ"ג מבקש : "טֹל אֱלֹהִים, מִלִּבֵּנוּ כָּל זֵכֶר לֶכְתֵּנוּ-בְחִשְׁקֵנוּ / אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר, מִלָּתוֹ תַּעְתּוּעִים וּצְלִילֵי רְנָנָיו" ( " נבואה מתקימת באה", ז : 29 ) , ומפרט את רכיביו העשירים של הזיכרון שאותם אפשר להמיר במרחבים חדשים : ""זֵכֶר מַרְאוֹת נוֹפִים בַּגּוֹיִים הָהֵם . . אָבִיב וְקַיִץ בְּמַעֲרָב, טַעַם וְרֵיח פְּרִי גַנָּיו, / נְגִינוֹת כָּל כְּלֵי זְמָרָיו, צִפְצוּפֵי צִפֳּרָיו, וְנֹעַם צֵל בְּנִצַּת כָּל עָנָף, / לִבּוּב גִּלּוּל מֵי נְהָרָיו, לַחַשׁ חֲזֵה דִמְדּוּמָיו, / וְאַטְלַס הַשֶּׁקֶט הַכָּסוּף, הַשּׁוֹאֵב עֵינַיִם לִפְלוּמַת עֲנָנָיו . / כִּי אָנוּ עַל סַף פְּרִידָה-מִיַּבֶּשֶׁת-בְּעָרְפֵּנוּ, שֶׁהוּא לְפָנֵינוּ סַף הַמָּבוֹא / אֶל שֶׁטַח אֶרֶץ בִּן נוּן, הַלּוֹהֵט חֲרֵרִי כְּתַנּוּר, וְעָלֵינוּ לְהִכָּנֵס בִּלְבָבוֹ ; " ( ז :...
To the book