|
|
204 "רחובות הנהר" : משורר, נביא, שליח הזוכרים יאבד גם הזיכרון . נדמה, שבמישור השליחות הציבורית החתרנית הזאת, אצ"ג מציב באמצעות שיריו עוגני הצלה בתוך ים התוגה . הוא מנסה להסביר את חשיבות הקיום ולצקת תוכן משמעותי לחיים אחרי החורבן . אך הוא גם מבטא את הייאוש שממנו אין מפלט ושהופך לחלק אינטגרלי מן הקיום לאחר החורבן . בכך מביא אצ"ג אל הסדר הסימבולי את האפשרות לראות בייאוש חלק מן החוויה האישית והציבורית, להכיר בנוכחותו ולקבלו . את קולו של הייאוש הוא בוחר להעמיד בחתימתו של הספר בשיריו האחרונים, גם באלה שנתפרסמו בהוצאה הראשונה של רחובות הנהר — "שִׁיר בַּמְּעָרָה" ( ו : 149 ) , "הַצְּרָצַר מַגִּיד חִיל בַּדּוּמִיָּה אַחֲרֵינוּ" ( ו : 151 ) , וגם בשיר שלא התפרסם במהדורה הראשונה של רחובות הנהר — "שִׁיר מַחֲזֶה 74 באופן סמלי מוצג רעיון השליחות הציבוריתמִמַּעֲמַד תְּהוֹם" ( ו : 157 ) . הלאומית, הנוגעת להמשך קיומו של הלאום, בפתיחתו של הספר, ואילו רעיון השליחות הציבורית, הנוגעת ליסודות הכאב והייאוש המשותפים לו ולקהלו מוצג בסופו . כאילו ביקש המחבר להיחשף בפני קהלו בהתאם לעמדתו המוצהרת, אך בפועל הוא מב...
To the book |
עמותת הילל בן חיים
|
|