120 "רחובות הנהר" : משורר, נביא, שליח בסנה, דרך קבלת התורה ועד הכניסה לארץ, כך גם עתה, נראה כי אצ"ג 67 את הדימוי מנסה להצית את אש הסנה, כשלב ראשון בדרך אל החירות . 68 של הסנה שואל אצ"ג מן השיר "לאלי בארנון / שיר התוַדְּעות" ( ה : 17 - 20 ) , שנכתב בשלב מוקדם מאוד, לפני פרוץ המלחמה בחורף ,1939 אולם רק ערב חג הפסח שנת תש"ו מוצא המשורר לנכון לפרסמו . נראה שאצ"ג מנצל את הקשרו של הזמן היהודי, ערב חג החירות, לפרסומו של שיר, המותח חוט המקשר בין שחר ההיסטוריה היהודית הלאומית ובין המצב הנוכחי . בניגוד לנקודת המוצא של משה המקראי, הרי שנקודת המוצא של אצ"ג בשיר זה היא של "הַמָּשִׁי חַאֵחַר " ( ה : 17 ) , ובכל זאת, המשורר מצליח להראות מה מקומו כנביא, או כמי שמתקדש לנביא, בתוך הרגע הקריטי של ההיסטוריה הנתונה . באמצעות דימוי האש קושר אצ"ג את זיכרון הסנה המקראי עם אש החורבן האוחזת באירופה . האש מציתה את המשורר, לוקחת חלק בהקדשתו, מעוררת בו את הזיכרון ההיסטורי היהודי של אש הסנה, והופכת לנס המאבק הלאומי והשליחות . תחילתו של השיר צבועה בצבעי האש, המציתה את ליל העולם במערב אירופה . היא מציתה ופורעת ביערות...
To the book