188 המכשף היהודי משוָאבּך הציור האנונימי המתאר את ההוצאה לפועל 537 של עונשו של הפרנס הראשי, הנתפס כנציג היהדות ה"מושחתת" . גם כאן, קרוב לוודאי שהשלטונות החליטו לאסור על הפצתם של העלונים מאותם שיקולים שלעיל . לגבי התנאים הבלתי אנושיים שבהם הוחזקו שני האחים בכלא, בעיקר הירש פרנקל, קשה להעריך את המשקל היחסי של הרכיב היודאופובי . אין ספק שגם אסירים אחרים הוחזקו באותה תקופה בתנאים שהיום היו מוגדרים כבלתי אנושיים וכאכזריות לשמה . גם העובדה שהירש פרנקל נתפס כמכשף שמסוכנותו גבוהה, מסבירה, לפחות באופן חלקי, את העונש הכבד שהוטל עליו ואת התנאים המחרידים שבהם הוא הוחזק . לגבי התייחסותו של הממסד הכנסייתי לאירועים, התמונה שונה . מצד אחד, אחת ממטרות המשפט ויעד העונש החמור שנגזר על רב המדינה היו, לכאורה, גילוי ומניעה של הכפשת הדת הנוצרית וגידופה בספרי הקודש היהודיים . מכאן האזכור לצווֹ של מלך פרוסיה מן העשרים ושמונה באוגוסט ,1703 האוסר על תפילת "עלינו" 538 וכן, המלצת הפרופסורים מאלטדורף על צנזורה של ספרי קודש יהודיים . 539 מן הצד האחר, נקל לזהות חלחול של יסודות תיאולוגיים יודאופוביים עתיקי יומין למערך...
To the book