קונצנזוס של שתיקה

102 ׀ הפורמליסטים הרוסים : מרכזיות של שוליים בו היו קבוצות אידיאולוגיות שונות, בעלות מניעים שונים . הדוקטרינה הסובייטית הרשמית הצהירה שברוסיה כל הלאומים שווים ואין להבדיל את היהודים — לא בתור "רעים" יותר ולא בתור "טובים" יותר . למשטר הסובייטי חשוב היה לשמור על האיזון השברירי בין האומות במדינה הרב-לאומית הענקית . מילת הקסם לפוליטיקה הלאומית הסובייטית הייתה "אינטרנציונליזם פרולטרי" — אחוות עובדי כל האומות הצועדים יחדיו אל עבר העתיד האוטופי הזוהר — הקומוניזם . ואילו יהודים רוסים, שהתבוללו ברובם המכריע, חשו עצמם לא בנוח בסטטוס החדש שלהם, לכן חששו מלדון בסוגיה ונמנעו מלעסוק בה . האינטליגנציה הליברלית הרוסית סירבה לעסוק בנושא מתוך סולידריות מובנת ונעלה, אנושית ומקצועית כאחד, עם עמיתיהם היהודים . אנטישמיות נחשבה לגרוטאה שאבד עליה כלח . בתקופה הסובייטית הופר טאבו רב-שכבתי זה במשך תקופה קצרה יחסית, בסוף שנות ה- 40 ובתחילת שנות ה- 50 , כלומר בשלהי שלטונו של סטלין . ב- 1949 המשטר פתח במערכה אנטישמית חסרת תקדים נגד אינטלקטואלים יהודים, לרוב נגד מבקרי תיאטרון וחוקרי ספרות . ב- 28 בינואר 1949 פרסם ה...  To the book