פרשנות

53 השימוש של הפרודיה בציטוט מוכר לכל חוסך את תהליך הפענוח של טקסט אמנותי, אשר נתקלים בו לראשונה . גם אם מדובר בציטוט ממקור גבוה, העובדה שהינו מוכר הופכת אותו לשטאנץ או לרדי-מייד זול והמוני . לדוגמה, השימוש המנמיך של אבידן בקלישאה "להיות או לא להיות" ( אבידן ,1968 עמ' 6 ) . זהו מצב בו מטשטשת הזיקה המיידית בין פרשנות לעומק, אולם אין זאת אומרת 80 שאין כאן פרשנות כלל, אלא שיש פרשנות שטוחה . טקסט קשה התובע פענוח עלול לעכב את התנופה של הצחוק, לקלקל את המופע . לכן לאורך השנים אבידן משתמש פחות ופחות בתבניות קשות שמעכבות את הקריאה, כגון, אירוניה מורכבת, לשון פיגורטיבית, פרדוקסים וכדומה, ושירתו נעה לעבר הפופולרי, לעבר המופע . התוצאה היא נטייה גוברת לעבר משחקי לשון שנקראים במהירות, כי אין הם זקוקים לפרשנות עמוקה . מחזורי שירתו הארוכים ב תשדורות מלווין ריגול וב ספר האפשרויות — שירים וכו ' הכוללים שנינויות ושירי פואנטה הם סוג של הופעת סטנד-אפ ולסטנד- אפיסט חשובה המהירות : קליטה מהירה של הטקסט, צחוק ומעבר מיידי למבזק ההומוריסטי הבא . טקטיקת הזבנג וגמרנו היא אנטי פרשנית ומחויבת לטקסט שטוח וקליט : לא ...  To the book