פתח דבר

14 ועוד — הינה תבנית דומיננטית בשירת אבידן, בכל תקופותיה . היא מצויה בשירתו במידה רבה של היקף ואינטנסיביות וּמקיימת זיקות עם כל רובדי הטקסט . לעתים קרובות, הפרודיה היא המסגרת המארגנת של השיר הבודד, של מחזור השירים והספר כולו . כמו כן, ישנן פרודיות נקודתיות במסגרת הבית או השורה . תכונות הפרודיה — החיקוי ( האינטרטקסטואליות ) , הווכחנות שלה וסוגי 2 שהיא מעוררת — הן הן תכונותיה של שירת אבידן כולה . תכונות אלו הצחוק אחראיות, כמדומה, על קשיי הקליטה המקיפים יותר ששירה זאת יוצרת . במקום שהאינטרטקסטואליות והאנליטיות היצירתית של הפרודיה בניתוח המקור יעניקו ממד אינטלקטואלי מתוחכם ויוקרתי ליצירה, היא נתפשת כחקיינית וטפילית, כי היא תלויה ביצירה אחרת ( אלכס פרמינג'ר [ Alex Preminger ] 1993 ) . ועוד, הפרודיה, בהיותה אינטרטקסטואלית, מקשה על הקריאה, כי מחד גיסא, היא מסבה את תשומת הלב אל השיריות המיוחדת שלה עצמה ומאידך גיסא, דורשת קריאה מיומנת באמצעות הכרת המקור . לכן הקורא המחפש מסרים אישיים ואוניברסליים יכול למצוא אותם בשירת בני דורו של אבידן, כגון אלו שצוינו לעיל, אולם מתקשה למצוא אותם בשירתו . במקום...  To the book