מבוא

מבוא 8 האלימות הנוכחת במעשה השיטור היא אלימות העבר, תזכורת למלחמה שקרעה את רצף ההיסטוריה ויצרה סמכות משפטית באבחה אחת ; היא אלימות ההווה, האלימות המאבטחת את הסדר המשפטי שהוקם, ומשום כך היא גם אלימות צבורה, המייצבת את יחסי הכוחות ההיסטוריים והחברתיים שהחוק מכיל ועוטף ; אלימות זו צופה פני עתיד, אלימות מונעת ומאיימת ; לבסוף, זוהי אלימות כהופעה, כאן ועכשיו, של נוכחות מוחלטת . ולטר בנימין כינה את המשטרה המודרנית "רוח רפאים", ״נוכחות שבשום מקום לא ניתן לשים עליה את האצבע, אך שאין מקום שהיא אינה נמצאת בו״ ( שם, 35 ) . כמו רוח רפאים, המשטרה היא גוף פיקוח קבוע, ותפקידה לוודא ששום עבריין לא יחמוק מעונש ושום מעשה לא ייעלם מן העין . המשטרה מפעילה מודיעים גם במקומות שהיא אינה נוכחת בהם או מתקינה מצלמות ואמצעי מעקב . כשהיא מופיעה, היא עולה מן האוב כמו רוח, במופע העלול להיות קטלני ואף תיאטרלי . המשטרה מגלמת את רוח החוק, את אותה נוכחות שקופה שאינה מופיעה בו ממש ואינה כתובה על פניו, ואף על פי כן היא שייכת אליו והכרחית לקיומו . בלעדיה החוק נותר אות מתה, ללא עקרון פרשנות שיאפשר לו להתממש בעולם . השפה העב...  To the book