עליית גג

נ י צ ה א י י ל 8 17 למה זה כל-כך חשוב לך ? מה תשימי שם ? אי-אפשר בלי בוידעם, עניתי לו . אני חייבת שיהיה לי מקום מיוחד שבו אוכל לשים דברים שאני לא רוצה יותר ואין לי מקום בשבילם, אבל שאני גם לא יכולה לזרוק . זה ייתן לי שקט נפשי . וכך עד עצם היום הזה אני צריכה שיהיה לי בוידעם לשמור בו דברים . אני יודעת שהם קיימים, אבל לא מול העיניים . אינם תופסים מקום, אינם מציקים, אינם דורשים השקעה . בבוידעם אני טומנת גם דברים שאינני רוצה להיפרד מהם באופן סופי ומוחלט . לרוב הם כבר לא שימושיים . הם התאימו לתקופה בחיי ואינם מתאימים עוד . כמו כיסוי המיטה הצבעוני שתפר סבא מיכאל וחיבר טלאי אל טלאי, צבע אל צבע . ידיו המגוידות והמדויקות אחזו במחט בשקט ובהתמדה, שעות וימים . מצחו מקומט ועיניו מרוכזות . לא אשתמש בו, לא אפרוס אותו על המיטה, הצבעים אינם מתאימים לי יותר . אבל יש לי צורך לשמור אותו . לדעת שהוא נמצא . d הבוידעם הוא החדר הנעול בנפשנו, "מקום" להרחקה מכוונת של זיכרונות, הנחה בצד של אירועים שקרו, של מילים שנאמרו וגם של אנשים . כן . גם של אנשים . כאלה שייתכן והיו משמעותיים בעבר אך הם לא חלק מחיינו כיום . ו...  To the book