נ י צ ה א י י ל 2 7 להחליף להן את המסגרת . תהליך כזה נקרא בפסיכולוגיה מסגור מחדש . הסתכלות על אירוע בחיים, לרוב אירוע כואב ומייסר, מזווית ראייה אחרת . במוזיאון אנו עומדים לפני תמונה, זזים מעט שמאלה ומעט ימינה . אחר כך נסוגים לאחור, פותחים מרחק, ולפעמים מתקרבים מאוד — בוחנים את החתימה, כתם של צבע, משיחה של מכחול . אנחנו נעים — לא התמונה, אך בכל תנועה שלנו גם התמונה נעה, נראית שונה במקצת . כך בתהליך הפנימי של מסגור מחדש, אנו בונים תמונה בעלת משמעות אחרת . זזים הצדה, מסתכלים על האירוע בעיניים חדשות . d אחד הטיולים הדמיוניים האהובים עלי הוא ביקור מחודש בתערוכת התמונות הפנימיות שלי . אני הולכת שנית במשעול של אותו יער אפל, נוגעת בענפי השרכים דמויי הנוצה, שומעת את זרימת המים באפיק . בהסתכלות לאחור אני צופה בתמונות של אירועים ואנשים שגרמו לי לסערות נפש קשות ולנדודי שינה . ותמיד מופתעת איך אותה תמונת- עבר נראית שונה לחלוטין במסגרת של ההווה . העיניים אינן אותן עיניים וגם התמונה כבר אינה אותה תמונה . בכל מסגרת של זמן, הצבעים שבתמונה משתנים, הדמויות קטנות או גדלות, ויש כאלה שבכלל יוצאות מהתמונה . ...
To the book