כד

נ י צ ה א י י ל 8 6 העמוקה בעיני היא : אני כאן . אני תמיד כאן, איתך . לא בתנאי ולא בגלל וגם לא למרות . בלי הסברים . בלי שיפוטיות וביקורת . נוכחות חזקה, עמידה, אוהבת . d הייתי בת שש-עשרה . היפה של הכיתה, כך קראו לי . הילה של שערות בהירות ועיניים ירוקות חצופות . דעתנית ועקשנית . ידעתי יותר מכולם, הבנתי יותר מכולם וגם אמרתי לכולם מה שאני חושבת . בעיקר לאבא . ויום אחד טרקתי את הדלת בחוזקה, השכנים בקומה הראשונה יצאו לחדר המדרגות בבהלה, וירדתי שלוש קומות עם מזוודה קטנה ואפורה ביד . הלכתי ולא חזרתי, אלא לאחר שנים רבות . ובכל השנים האלה שבהן הייתי בלי בית, היא הייתה נוכחת . אימא שלי . לא ויתרה, לא נעלבה, לא כעסה . לא נבהלה מטריקות הדלת, מהבכי, מהצעקות, מהמכתבים הדרמטיים עם סימני הקריאה . בחבילות ששלחה אלי היו תמיד העוגה שאהבתי, שוקולד-קוקוס, ומכתב . וכשנפגשנו, כמובן מחוץ לבית, הקשיבה וחיבקה . הקשיבה ודמעה . תשמרי על עצמך, אמרה, מניחה על השולחן חבילת שטרות . אני סומכת עלייך . כך שנים . בשקט מופלא . אימא-כד . d ויש אנשים שאינם מסוגלים להכיל . קל לזהות אותם . אני מספרת לו עד כמה נעלבתי שלא הזמינו...  To the book