|
|
מ ה ש ט י י ס ה י ב פ ס י כ י א ט ר י ה מ ש פ ט י ת 93 מחקרים אחדים ( 1998 1996, Monahan, 1984 ; Hanson and Bussiere, ) עסקו בזיהוים ובאיתורם של גורמי סיכון לאלימות פוטנציאלית הן באוכלוסיה הכללית והן בקרב חולי נפש . כמו כן, נערכו מחקרים שעסקו בזיהוי מסוכנות בקבוצות ספציפיות שונות ( 1992 Rice and Harris, ) . חסרונותיה של גישה זו היו בכך שיכולת החיזוי של הערכת המסוכנות הייתה טובה עבור קבוצה מסוימת של אנשים, אך לא סייעה בהסקת מסקנות על הפרט בתוך הקבוצה ( 1996 Glasser, ) . נוסף על כך, המודלים האקטואריים אמנם יכלו לקדם במידת-מה את ההערכות בנוגע לרצידיוויזם, אך הם לא הביאו בחשבון את ממד הזמן ואת הצורך במניעת נזק ( 1992 Rice and Harris, ) . שנות ה- 90 הולידו את "הדור השלישי" של הכלים המחקריים לחיזוי מסוכנות, אשר התרחקו מהערכת מסוכנות והתמקדו בהערכת סיכון . שינוי סמנטי זה הביא גם לשינויי גישה . בעוד שעד אז הייתה הערכת המסוכנות דיכוטומית — מסוכן או לא מסוכן, הרי שמאז, הערכת הסיכון מתייחסת לרצף לא דיכוטומי, מאפשרת דירוג של חומרת התופעה וכוללת גם ניהול סיכונים . נוסף על כך, הערכת הסיכון הפכה להיו...
To the book |
אריה ניר הוצאה לאור
|
|