א. היהודים בשלהי התקופה העות'מאנית

ב ‑ 168 יישובים . 20,637 מתוכם היו יהודים, 1,175 - דרוזים, 18,536 מתוכם היו נוצרים מכתות שונות, רובם קתולים, ו ‑ 25,642 היו מוסלמים . נתון זה סותר את נתוני המפקד של א' פרנקל . על פי הנתונים של בן אריה, גדל מספר היהודים בארץ ישראל המערבית בשלהי המאה ה ‑ 19 ל ‑ 27,000 . רובם התגוררו בערים ומיעוטם ביישובים כפריים . בשנות ה ‑ 70 של המאה ה ‑ 19 היה גידול של 1,000 ‑ 1,500 יהודים לשנה בשל ירידה בתמותה אך בעיקר בשל הגירה . על פי מקורות עות'מאניים, גדל מספר היהודים בשלהי המאה ה ‑ 19 לכ ‑ 21,000 . במאה ה ‑ 19 היתה עלייה יהודית לארץ, אבל מכיוון שהעולים מאירופה היו בעלי נתינות זרה, הם לא נכללו במפקדי האוכלוסייה העות'מניים, ועובדה זו צמצמה בנתונים הרשמיים את מספרם האמיתי של היהודים . ארתור רופין הוסיף למספר היהודים שהיו נתינים עות'מאנים את מספר היהודים בעלי הנתינות הזרה שלא נמנו במפקדים העות'מאניים, והגיע למסקנה שב ‑ 1914 היו 85,000 יהודים . ג'סטין מקארתי דחה את הנתונים שהביא רופין בשני ספריו כבלתי ‑ מהימנים . מקארתי הביא את הנתון העות'מאני ל ‑ 1914 שקבע שהיו בארץ 39,000 יהודים נתינים עות'מאנים ו ‑...  To the book