א. סקרים בכפרים הערביים ומקורות אחרים (מדיניות ההסתרה הערבית)

מדגם כפרים באזור השרון והסביבה טייבה - טייבה היתה במאה ה ‑ 16 כפר קטן ובו 55 בתי אב . על פי הסקר של ש"י, היו ארבע חמולות ממוצא מצרי וחמולה אחת שמוצאה מדמשק, סוריה . התושבים סיפרו שהמצרים היו מרכיב חשוב באוכלוסיית הכפר החל מהמאה ה ‑ ,17 כאשר בכפר שהיה נטוש התיישבו שבטים מצריים . יחד עמם התיישבו גם שבטים מחצי האי ערב ושבטים בדוויים . גלי הגירה נוספים ממצרים לטייבה היו במאות ה ‑ 18 וה ‑ 19 . ההגירה המצרית גברה בסביבות אמצע המאה ה ‑ 19 בתקופת הכיבוש המצרי של הארץ ( 1831 ‑ 1840 ) , וכאשר הצבא המצרי נסוג, חיילים רבים ערקו והצטרפו לאחיהם המצרים . ב ‑ 1931 היו בכפר 3,000 תושבים ומספרם עלה, על פי סקר הכפרים המנדטורי, ל ‑ 4,290 ב ‑ 1945 . על פי סקר הכפרים של ממשלת המנדט, האוכלוסייה גדלה ב ‑ 1,290 נפש בתוך 14 שנים, כלומר ב ‑ % 43 . לתושבים המצרים נוספו פועלים מצרים בשירות הצבא הבריטי שהחליטו להישאר בארץ . אום אל ‑ פאחם - לא נמסר מספר התושבים . שלוש מתוך החמולות בכפר הזדהו כצאצאי מהגרים מהתקופה העות'מאנית . החמולה המצרית מנתה 900 נפש, החיג'אזית מנתה 750 נפש והחמולה מעבר הירדן מנתה 500 נפש . ביר עד...  To the book