ב. בניית תשתיות לפיתוח הארץ

הקרקע עבור הבית הלאומי היהודי לקראת קבלת עצמאות . אבל גם כאן העדיפה ממשלת המנדט את האינטרס הערבי, שהתנגד להקמת בית לאומי ליהודים . העדפה זו באה לידי ביטוי במדיניות הזיכיונות לניצול אוצרות הטבע . המדיניות של ממשלת המנדט היתה להשאיר את הפיתוח ליזמים פרטיים והיא הסתפקה בעריכת סקר של אוצרות הטבע ובמתן רישיונות וזיכיונות למשקיעים . אבל למרות מאמציו של הנציב העליון סמואל, היתה סחבת מטעם ממשלת בריטניה בכל הנוגע לאישור זיכיונות ליהודים . פנחס רוטנברג, שהקים את חברת החשמל, נאבק שנים בסחבת בעניין קבלת זיכיון להקמת מפעל הכוח בנהריים . רוטנברג פנה לראשונה בבקשה להקים את חברת החשמל ב ‑ ,1920 אבל קיבל את הרישיון והזיכיונות רק ב ‑ 1926 . משה נובומייסקי נלחם נגד הסחבת במתן זיכיון למפעל ים המלח ונאלץ לצרף שותפים בריטים כדי לקבל את הזיכיון ב ‑ 1929 . גם חברת המלט נשר וחברת המלח עתלית סבלו מבעיית הסחבת . ממשלת המנדט השתתפה בקידוחי מים, אבל מגבלות תקציביות פגעו בקצב הקידוחים . נמלי ים ואוויר - גדעון ביגר קבע שהבריטים ייחסו חשיבות רבה לנמלי החוף, שהיו שער הכניסה הראשי לסחורות ואנשים . אבל לנמלי הים היתה חש...  To the book