ג. הפלישות של הבדווים לארץ

והם הפכו לגורם דומיננטי שערער את היציבות של האזורים החקלאיים בהיעדר שלטון יעיל . בשנים שלאחר 1596 הם הגבירו את פלישותיהם לתוך הארץ . דוד גרוסמן ערך השוואה בין מצב התפרוסת היישובית בראשית התקופה העות'מאנית לבין המצב בשלהי התקופה העות'מאנית והגיע למסקנה שבין המאה ה ‑ 16 לשלהי התקופה העות'מאנית היתה תופעה של חורבן ונטישה של כפרים באזורי הארץ השונים . בצפון נהרסו / ננטשו 79 כפרים ובמרכז ודרום הארץ חרבו / ננטשו 131 כפרים . 1 . הפלישות לארץ בין המאה ה ‑ 16 למאה ה ‑ 18 א . הבדווים גל הפלישות השלישי של הבדווים לארץ החל בשלהי השלטון הממלוכי, במאה ה ‑ ,16 והתגבר במאות ה ‑ 17 וה ‑ 18 תחת השלטון העות'מאני . הריסת ערי החוף על ידי הממלוכים סללה את הדרך להתפשטות הבדווים במישור החוף והעמקים . הבדווים פלשו לארץ משני כיוונים : מחצי האי ערב ומהמדבר הסורי . השבטים הבדווים שפלשו מחצי האי ערב דחפו בהתקדמותם שבטים אחרים לעבר הקשת הפורייה . ההתפרצות הבדווית היתה לכיוון מסופוטמיה ( עיראק של ימינו וסוריה ) ולכיוון ארץ ישראל, לאזור ירושלים, שפלת החוף והעמקים . הבדווים שדדו את החקלאים, את הנוסעים בדרכים ופגעו קשו...  To the book